<h1>סמ"ג עשין סימן קס"א</h1>
<h2>דף קלא.</h2>
מצות עשה להפריש מעשר עני בשנה השלישית ובשנה השישית לשמיטה (ע"פ לשון רמב"ם מנין המצוות עשה ק"ל ע"ש) שנאמר בפרשת כי תבא (דברים כ"ו י"ב) כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר ונתת ללוי לגר וליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו. פירוש (רש"י), שנת המעשר שנה שאין נוהג בה אלא אחד משתי מעשרות שנהגו בשתי שנים שלפניה ששנה ראשונה [ושניה] של שנת השמיטה נוהג מעשר ראשון שנאמר (במדבר י"ח כ"ו) כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר, ומעשר שני שנאמר (דברים י"ד כ"ג) ואכלת לפני ה' א-להיך מעשר דגנך וגו' הרי שתי מעשרות, דאילו במעשר ראשון כתיב (במדבר י"ח ל"א) ואכלתם אותו בכל מקום, ובא ללמדך כאן בשנה השלישית שאינו נוהג בה משני המעשרות אלא האחד ואיזה זה מעשר ראשון שנאמר כאן ונתת ללוי את שלו הרי מעשר ראשון, לגר וליתום ולאלמנה זה מעשר עני, ואכלו בשעריך ושבעו תן להם כדי שביעה (ע"כ ברש"י). וכן נאמר (דברים י"ד כ"ח—כ"ט) מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשעריך, ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו. מכאן שנינו במסכת פאה (פ"ח משנה ה'—ו') אין פוחתין לעני בגורן מחצי קב חיטין או קב שעורין או קב וחצי כוסמין או קב גרוגרות או מנה דבילה או חצי לוג יין או רביעית שמן, ושאר כל הפירות אבא שאול אומר כדי שימכרם ויקנה בהם מזון (שלש) [שתי] סעודות, מדה זו אמורה בכהנים ובלויים ובישראל, היה מציל, פירוש ליתן לקרוביו, נוטל מחצה ונותן מחצה, היה לו דבר מועט והעניים מרובים נותן לפניהם והם מחלקים ביניהם. תניא בתוספתא (פאה פ"ד ה"ב), במה דברים אמורים שאינו נותן לעני אלא כדי שבעו, בשדה שהרי אינו מוצ(י)א שם ליקח אבל אם היה המעשר בבית מחלקו לכל העניים אפילו כזית כזית (ע"פ רמב"ם מתנות עניים פ"ו הי"ב). ועוד יש חילוק שהרי מעשר עני המתחלק בגורן אין בו טובת הנאה לבעלים אלא העניים באים ונוטלים אותו בעל כרחו כדאיתא בפרק הזרוע (חולין קל"א א' ותד"ה מעשר) ואפילו עני שבישראל מוציאים אותו מידו, אבל המתחלק בבית יש בו טובת הנאה לבעלים ונותנו לכל עני שירצה (ע"פ לשון רמב"ם שם ה"י ועי' רדב"ז).
